מדינת ישראל, כמו שאר מדינות העולם המתוקנות, ביססה מערך חוקים ותקנות שגובשו ונחקקו על מנת להסדיר את יחסי העבודה הקיימים בין עובד למעבידו ובין כלל העובדים והמעסיקים לבין המדינה, חוקים אלה קרויים דיני עבודה. בין דיני העבודה העיקריים ניתן למצוא חוקים העוסקים באספקטים השונים של יחסי העבודה ומעגנים אותם, כמו חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963, חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951, חוק חופשה שנתית, תשי"א-1951, חוק עבודת הנוער, תשי"ג-1953, חוק עבודת נשים, תשי"ד-1954, חוק שכר מינימום, תשמ"ז-1987 וכן הלאה, אשר יחד, מרכיבים סדרה בת 21 חוקים - דיני העבודה. כפי שניתן לראות, מטרתם של מרבית דיני העבודה להגן על העובד ועל זכויותיו ככל האפשר, מתוך חוק, ולא מתוך טוב ליבו ורצונו של המעביד.